פסק-דין בתיק ת"א 3986-04-11

הצדדים לתביעה, העובדות הצריכות לה ותמציתה

1.         התובע מס' 2 (להלן: " התובע") והנתבע מכירים שנים רבות, משנת 1976 (עדות התובע בעמ' 5 שו' 18). בין הצדדים היו יחסיים חבריים ועסקיים (עדות הנתבע בעמ' 16 שו' 6) במהלכם, בין היתר, השקיע התובע בעבר (שנת 2005) סך של 60,000$ בעסק שהיה שייך בחלקו לנתבע (פאב). אין מחלוקת כי סכום זה (להלן: " ההשקעה בפאב") הושב לתובע במלואו כשנה לאחר ביצוע ההשקעה (התובע בעמ' 6 שו' 26).

2.         בתחילת שנת 2006 פנה הנתבע לתובע והציע לו להתקשר בחוזה להפעלת מלונית ליולדות במתחם בית החולים הדסה עין כרם (להלן: " המלונית", ראו סעיף 6 לתצהיר התובע, ת/1). אין מחלוקת כי באותה עת הפעיל הנתבע מלונית בתחום בית החולים תל השומר, וטען כי מדובר בפרויקט רווחי. על רקע פנייה זו החליטו הצדדים, ביחד עם שותף נוסף בשם שמואל מסנברג (להלן: " מסנברג") להקים חברה משותפת - כל זאת במטרה שהחברה המשותפת תתקשר בחוזה להפעלת המלונית.

3.         בהתאם להסכמה זו הקימו הצדדים ומסנברג בחודש אפריל 2006 את חברת מ.ב.ל מיזמים ומלונאות בע"מ (להלן: " מ.ב.ל"). הבעלות במניות מ.ב.ל נחלקה כך: 33.3% לתובעת מס' 1, שהינה חברה בבעלות התובע ; 33.35% לנתבע, כאשר מניותיו הוחזקו עבורו בנאמנות ע"י התובעת; 33.3% למר שמואל מסנברג כאשר מניותיו הוחזקו עבורו בנאמנות ע"י רו"ח גבי וקנין.

4.         לאחר הקמתה, החזיקה מ.ב.ל ב- 32% ממניות חברת ג.מ נוף עין כרם בע"מ (להלן " נוף עין כרם"). בעלת המניות הנוספת בנוף עין כרם הייתה גמול מלונות בע"מ. ביום 11.4.2006 נכרת הסכם להפעלת המלונית בין נוף עין כרם לישפרו, חברה ישראלית להשכרת מבנים, ולפיו בין היתר התחייבה נוף עין כרם לנהל ולהפעיל את המלונית לתקופה של 4 שנים (להלן: " ההסכם", צורף כנספח ד' לת/1).

5.         אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבע לא השקיע כספים כלשהם במ.ב.ל; אין מחלוקת שההשקעות במ.ב.ל בוצעו על ידי התובעת ומסנברג בלבד. אין מחלוקת שהתובעת ו/או התובע השקיעו במ.ב.ל (אם כהשקעה אם כהלוואת בעלים, על כך יורחב בהמשך) את הסכומים הבאים: סך של 450,000 ש"ח ביום 12.6.2006;  סך של  112,500 ש"ח ביום 16.11.2006 ; סך של 108,000 ש"ח  ביום 20.3.2007 (להלן: " הסכומים אשר הוזרמו על ידי התובעים", ראו גם נספחים ז'1 עד ז'3 לת/1). כספים אלו שימשו בין היתר לרכישת ציוד למלונית (סעיף 11.1 לת/1) ותשלום לצוות המלונית (סעיף 11.2 לת/1).

6.         לימים התברר כי למרות הציפיות, ההתקשרות לא הניבה לנוף עין כרם רווח כלכלי, הפרויקט לא שגשג, כמות המבקרים הייתה דלה ותפעול המלונית אף הסב הפסדים שהצטברו וגדלו מידי חודש. בחלוף כשנה ממועד החתימה על ההסכם היה ברור כי הפעלת המלונית אינה רווחית לנוף עין כרם שכן ההכנסות לא הספיקו לכיסוי ההוצאות ונוצר מצב שבו נדרשו מ.ב.ל ובעלי מניותיה להזרים כספים רבים מכיסם לנוף עין כרם לכיסוי ההפסד התפעולי השוטף ולשם המשך הפעלת המלונית. לאור ההפסדים שנגרמו למ.ב.ל ביקשה מ.ב.ל לסיים את ההסכם או למכור את מניותיה בחברת נוף עין כרם לכל צד ג'. בשנת 2008 העבירה מ.ב.ל את מניותיה בנוף עין כרם לחברת גמול מלונות בע"מ אשר הייתה, כאמור, בעלת המניות הנוספת. בהסכם שנערך בין הצדדים הועברו המניות בתמורה לכך שחברת גמול מלונות בע"מ תישא בהפסדים ובהוצאות של הפעלת המלונית עד תום תקופת הסכם ההפעלה. חברת מ.ב.ל החלה בהליך פירוק מרצון וביום 19.12.2010 חוסלה.

7.         בתביעה שבפניי טוענים התובעים, בתמצית, כי כל שותף במ.ב.ל אמור היה לשאת בשליש מהכספים שהוזרמו לנוף עין כרם באמצעות מ.ב.ל . לטענת התובעים, באותם מועדים בהם בוצעו ההשקעות לא היה לנתבע כסף, ולפיכך בקש הוא מהתובע שזה האחרון ילווה לו את הכספים המהווים את חלקו היחסי בהשקעה (ראו סעיף 30.3.6 לת/1). לאור התחייבות הנתבע להשיב את סכומי ההשקעה, כפי שהושבו בעסקת הפאב, ולנוכח העובדה שכל ההשקעות אשר בוצעו על ידי התובעים במ.ב.ל היו על דעתו ובידיעתו של הנתבע, תוך התחייבות מפורשת להשיב הכספים לידי התובעים, דורשים התובעים בתביעה שבפניי את תשלום מחצית מהסכומים אשר הוזרמו על ידי התובעים, ובסך הכך סך של 380,847 ש"ח, נכון ליום הגשת התביעה.

טענות התובעים, ביתר פירוט

8.         לגרסת התובעים, מאחר ואחוזי האחזקה במ.ב.ל היו שווים, הרי שכל שותף בה אמור היה לשאת בשליש מההוצאה הכספית בה נשאה מ.ב.ל. לטענת התובעים, הנתבע ידע על הדרישה להשקעת כספים, הסכים לכך והתחייב להחזירם למי מהתובעים. התובעים מוסיפים וטוענים כי ההחלטות בדבר השקעת הכספים הנוספים התקבלו בישיבות דירקטוריון של נוף עין כרם. הנתבע, כבעל מניות במ.ב.ל ובאמצעותה בנוף עין כרם נכח בישיבות אלה, נטל בהן חלק פעיל והסכים להשקעת הכספים. בנוסף להזרמת הכספים לשם תפעול המלונית היו אמורים בעלי המניות במ.ב.ל לשלם מכיסם את שכ"ט עו"ד בני ארנון (להלן: " עו"ד ארנון") אשר טיפל מטעמם בהתקשרות של נוף עין כרם עם גמול מלונות בע"מ.

9.         התובעים טוענים כאמור כי הסכימו להלוות לנתבע את  הכספים המהווים את חלקו היחסי בהתקשרות וזאת לאור הכרות הצדדים ולאור העובדה כי אין זו הפעם הראשונה בה הלווה התובע לנתבע כספים אותם החזיר הוא במלואם (כדוגמת 60,000$ בפאב). בכל הנוגע לתשלום לעו"ד ארנון טוענים התובעים כי לנוכח העובדה שלנתבע לא היו כספים להשתתף גם לא בתשלום זה, הסכימו לדלל את מניותיו של הנתבע באופן יחסי כדי אחוז וחצי מאחזקותיו במ.ב.ל. התובעים טוענים כי מדובר בהסכמה נקודתית ואין מקום לקבל את טענת הנתבע לפיה בפניי בעלי המניות האחרים במ.ב.ל הייתה שמורה הדרך לבקש לדלל את מניות הנתבע בשל ההשקעות הנוספות שבוצעו על ידם. התובעים טוענים שאין כל היגיון בביצוע מהלך שכזה, עת היה ברור שלמניות מ.ב.ל אין כל ערך כלכלי.  

10.        בסיכומים מוסיפים התובעים וטוענים כי טענות הנתבע, מהן עולה שלשיטתו סוכם מראש כי הוא עצמו לא ישקיע כספים ראשוניים אלא השותפים האחרים בלבד, וכי בהמשך הציע שיוותר על מניותיו במ.ב.ל, הינן טענות מסוג הודאה והדחה והנטל להוכחתן הינו על הנתבע. עוד טוענים התובעים שאם אכן סוכם עם הנתבע שלא ישקיע כספים שכן השקעתו הינה בקידום העסקה אזי ההיגיון אומר כי בעל המניות הנוסף (מסנברג) ישקיע בחלק הנתבע ולא התובע בלבד, דבר שלא קרה. בנוסף, אם מלכתחילה סוכם שהנתבע לא ישקיע כספים - מדוע דוללו מניותיו בהמשך, בשל אי השתתפותו בתשלום לעו"ד ארנון? מדוע הצהיר הנתבע כי הדילול נעשה בתמורה לכך שלא יבקשו ממנו להשקיע כספים נוספים?

טענות הנתבע

11.        הנתבע טוען שמ.ב.ל הינה חברה מוגבלת במניות באופן שאין באחזקת מניותיה כדי לחייב את מי מבעלי מניותיה בביצוע השקעות ו/או נשיאה בחובות החברה כלפי מי מנושיה ו/או בעלי מניותיה. לפיכך, ומכוח עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת  טוען הנתבע כי לא חלה עליו כל חובה אישית, לא חובה שבדין ולא חובה על פי הסכם, להביא ממקורותיו הכספיים החיצוניים למ.ב.ל לטובת ביצוע השקעות בה. עוד טוען הנתבע כי לא התחייב, לא באופן מפורש ולא באופן משתמע, לשפות את מי מבעלי המניות ובכלל זה את התובעים עצמם כדי סכום ההשקעות אשר בוצעו על ידם במ.ב.ל.

12.        מוסיף הנתבע וטוען כי טרם הצטרפותו כבעל מניות למ.ב.ל ידעו התובעים שמצבו הכספי אינו מאפשר הזרמת כספים ממקורות אישיים לטובת מ.ב.ל . הנתבע טוען ששילובו במ.ב.ל היה בשל תרומתו לקידום ההתקשרות להקמתו וקידומו של הפרויקט ובשל טעמים מקצועיים, קשריו וניסיונו המקצועי והעסקי בתחום פעילות מ.ב.ל. הנתבע טוען כי לבעלי מניות האחרים במ.ב.ל הייתה שמורה הדרך לבקש לדלל את מניותיו בשל ההשקעות אשר בוצעו על ידם אך הם אינם רשאים כאמור לדרוש את הכספים ישירות ממנו. הנתבע הודף את הטענה בדבר קבלת הלוואה מהתובעים וטוען כי לא התחייב להשיב כספים כלשהם לתובעים בקשר לעסקה דנן וממילא לא נחתם הסכם הלוואה בקשר להלוואות הנטענות. בהתאם לחוק הלוואות חוץ בנקאיות העמדת הלוואות פרטיות על ידי גורם חוץ בנקאי טעונה מסמך בכתב. במקרה הנדון לא צוין שיעור הריבית ותנאי ההחזר להלוואות הנטענות.

 13.       בתצהירו מוסיף וטוען הנתבע כי לא ידע ולא היה מעורב בקבלת ההחלטה לסיים את ההתקשרות לתפעול המלונית ו/או למכירת הפעילות לצד ג'. חודשים ארוכים לפני המהלך למכירת הפעילות לצד ג' כבר לא היה מעורב בהליך קבלת ההחלטות ולא נכח הוא בישיבות הדירקטוריון. פעילות הפרויקט הייתה בתחילתה ועל תהליך קבלת ההחלטות נודע לו רק בדיעבד. הנתבע ממשיך וטוען כי לא ניתנה וגם לא התבקשה הסכמתו להזרמת כספים ו/או להעמדת הלוואות ע"י התובע לטובת מ.ב.ל והדבר גם אינו עולה מהפרוטוקולים המצורפים לתצהירי התובעים.

14.        הנתבע טוען כי פעילות המלונית הידרדרה בשל ניהול כושל, פזרני, בזבזני, רשלני ובלתי יעיל של התובעים ושל יתר השותפים אשר הביא לתוצאות עגומות מאחר שלא פעלו על פי המתווה ותכנית העבודה שהציג הנתבע ומשדחו את הצעותיו לייעול. בנוסף הודף הנתבע את הטענה בדבר תשלום שכ"ט עו"ד ארנון וטוען כי לא זכור לו שנדרש לשלם תשלום כלשהו או לשאת בשכ"ט עו"ד ארנון לעניין עריכת הסכם ההתקשרות.  

15.        עוד טוען הנתבע כי לפנים משורת הדין ומתוך תחושת הזדהות עם ההפסד הכספי והצורך בהזרמת כספים נוספים לטובת המשך פעילות מ.ב.ל ותוך ידיעה כי בכוחם של יתר בעלי המניות לדלל את מניותיו, הוסכם בין הצדדים כי הנתבע יוותר באופן וולונטרי על כל מניותיו לטובת התובעים וזאת בכפוף לכך שהתובעים לא יפעילו עליו לחץ לבצע השקעות כספיות. בהסכמה זו, היה משום סילוק כל דרישה כספית נוספת מצד מי מהצדדים ככל שהיו קיימות.

השאלה העומדת לדיון וההכרעה, בתמצית